הממשלה הפדרלית בגרמניה הציבה לעצמה מטרה יוצאת דופן בשנת 2013. כמיליון מכוניות חשמליות צפויות להיות בכבישי גרמניה עד 2020. התקווה לעוד כלי רכב מסוג זה הייתה גבוהה אף יותר באותה תקופה. בינתיים נראה כי ערך המטרה התרחק רחוק. 55,000 מכוניות חשמליות (כולל היברידיות פלאגין) נמצאות כיום בשימוש פעיל בגרמניה. על פי ההערכות הנוכחיות, 2020 יהיו לכל היותר 200,000 כלי רכב. אבל מה הסיבה לחוסר הרצון הזה בתחום הניידות האלקטרונית ואיך בעצם נראה שוק המכוניות החשמליות במדינות אחרות?
שוק הרכב החשמלי בהשוואה ארצית ישירה
בארה”ב יש את המספר הגבוה ביותר של כ -400 אלף מכוניות חשמליות, ואחריהן סין עם כ -300 אלף מכוניות. עם זאת, אם מתחשבים באוכלוסייה ביחס למספר התושבים, ערך אחר עולה בבירור לידי ביטוי. הרבה יותר חשוב בהשוואה בין מדינות הוא ההתחשבות בנתח השוק של הניידות האלקטרונית בכבישים. כאן נורבגיה היא חלוצה חשובה. למעלה מ -18% מהרכבים ברחובות הם כיום מכוניות אלקטרוניות. אלה הם בעיקר ניסאן ליף, פולקסווגן e-Golf וטסלה דגם S. גם בהולנד, עם נתח שוק של 8.4% מכוניות חשמליות ו -43,970 רישומים חדשים בשנת 2015, יש מגמה ברורה לעבר כוננים אלקטרוניים. לשם השוואה, גרמניה מציגה ציונים גרועים מאוד עם נתח של 0.77% מכוניות אלקטרוניות בכבישים.
סיבות לתנופת הרכב החשמלי
מה הסיבה לתנופת הרכב החשמלי במדינות אחרות? אחרי הכל, בהשוואה לנורבגיה והולנד, לגרמניה מספר תחנות טעינה גבוה יותר, מה שאמור בעצם לפשט את השימוש במכונית אלקטרונית. את בום המכונית החשמלית בנורבגיה אפשר להסביר על ידי המנטליות הידידותית לסביבה ובר קיימא במיוחד של הנורבגים. סבסוד המדינה בגרמניה ובנורווגיה ביחס למכוניות חשמליות, כגון פטור ממס רכב ובונוס רכישה של עד 4,000 אירו, אינם שונים זה מזה. יתרון נוסף שיש לבעלי מכוניות אלקטרוניות בהולנד על פני בעלי מכוניות אלקטרוניות גרמניות הוא תשתית מצוינת. לדוגמה, בערים גדולות כמו אמסטרדם, שבהן בדרך כלל קשה במיוחד למצוא מקומות חניה, הם העמידו מתקני חניה מיוחדים לרכבים חשמליים..
שוק מכוניות חשמליות בהשוואה – צמיחה שמרנית בגרמניה
בסך הכל, לגרמנים אין חשק רב למכוניות חשמליות, שכן אלה עדיין יקרות מדי עבור אנשים רבים. אפילו פרמיית הרכישה בסך 4,000 אירו לא מספיקה כדי לשכנע את נהגי הדלק לעבור. הממשלה הפדרלית צריכה אולי לשקול הגדלת סבסוד המדינה, כפי שקורה בצרפת. פרמיית רכישה בסך 6,300 יורו נהוגה שם, וזה בתורו בא לידי ביטוי במספר ההרשמות החדשות. אך לא רק המחיר מכריע, יש לשקול גם הרחבת התשתית, כגון מתקני חניה למכוניות חשמליות בערים גדולות כמו הולנד או טכנולוגיית טעינה אינדוקטיבית באמצעות סלילים מגנטיים בכביש, כפי שקורה בבריטניה הגדולה. האפשרויות כמעט בלתי מוגבלות ושוק הרכב החשמלי רק מתחיל להתפתח. לכן יהיה מרגש לראות עד כמה גרמניה תנצל הזדמנויות אלה וכאשר גם אנו יכולים לצפות לתנופת מכוניות חשמליות.